כך נולד "שיר הרוח"...

היי,

 

אז אני שיר, היום כבר בת 36.

את שיר הרוח "ילדתי" כשאני עצמי הייתי בתהליך של טיפולי פוריות.

אני הגעתי ל"סיפור" הזה בגלל שחלות פוליציסטיות, שגרמו לכך שלא היה לי ביוץ ולא היה לי מחזור, אפילו שגלולות כבר לא לקחתי ואפילו שמאוד רציתי כבר להיות אמא (בוודאי תהיינה גישות שיגרסו שכנראה בתוכי לא ממש רציתי, אבל זה כבר נושא לדיון אחר...). 

 

מכיוון שהרצון בילד היה חזק ביותר, גם אצלי וגם אצל בן זוגי, לא בזבזתי זמן (פרט לזמן שחלף עד שהרופא הסכים לאשר שיש בעיה - חצי שנה של "בלי מחזור" ושל תקוות שנגרסות אחת-אחת). ברגע שהבנתי שיש בעיה, ביקשתי מהרופא שלא יחוס עליי ושיתחיל בטיפול. די מהר התחלתי לקבל הורמונים. ניסינו שלוש הזרעות, וכשראיתי שהגלידה ממאנת להגיע, ביקשתי מהרופא "לעלות כיתה" ולעבור להפריות. 

 

חששתי, אני לא אגיד שלא. לא ידעתי מה בדיוק הולך להיות בזמן ההרדמה, כמה ביציות ישאבו וכמה עוברים ייווצרו. אבל כל הזמן האיש שלי היה לצדי ,תמך ועודד, וכל הזמן המשכתי ללמוד את הנושא על בוריו כדי להבין מה בדיוק עתיד לקרות, והמשכתי לסייע לנשים אחרות לעבור את התהליך הזה עם כמה שיותר ידע ועם כמה שפחות פחד - בפורומים שונים שעסקו בתחום. 

 

ההפריה הראשונה לא הצליחה. אמנם נשאבו לא מעט ביציות ונוצרו לא מעט עוברים, אולם הגירוי השחלתי שלי היה גבוה מדיי ולא אפשר לבצע החזרה של עוברים טריים. נאלצנו להקפיא את כולם ולהחזיר עוברים מוקפאים אחרי שהשחלות נרגעו קצת. הבטא היתה שלילית.

את ההחזרה השנייה ביקשתי לעשות כמה שיותר מהר, ובזכות הרופא שהבין ללבי והגוף שחזר לעצמו במהירות, קיבלתי את מבוקשי. התוצאה - ילד מקסים ומדהים, פיקח ונפלא, שנכנס לכולם עמוק אל הלב.

 

במהלך ההיריון של הבן הבכור, הבנתי שאני רוצה להמשיך לסייע לנשים ולזוגות הנמצאים בתהליך הלא פשוט הזה, והחלטתי לזנוח את הפורומים האחרים ולהקים אתר שכולו שלי. כך נולד "שיר הרוח" בגרסתו הראשונית, שהיה אתר שסיפק הרבה מאוד מידע ושפעלו בו מספר פורומים בנושאי פוריות שהיו פעילים בכל שעות היממה. השנים חלפו. נולדה לנו עוד ילדה אחרי טיפול הפריה נוסף והחזרת מוקפאים, וכל הזמן הזה המשכתי לנהל את האתר ואת הפורום. כשהגיעה הילדה השלישית, בדרך של הזרעה ללא הורמונים כי שנה אחרי הלידה השנייה הגוף חזר לעצמו והתחיל לתקתק כמו שעון, כבר לא יכולתי להמשיך גם לעבוד, גם לגדל שלושה ילדים וגם למצוא זמן לסדר קצת את הבית ולהיות עם האיש המקסים שלי. לכן החלטתי לסגור את האתר, אולם משהו בקרבי לא היה שקט. כל הזמן רציתי להמשיך בתחום הזה, שקרוב כל כך ללבי - התחום של הבאת ילדים לעולם.

 

האתר הזה ואני נמצאים כאן היום, בגלל שכשאני רוצה משהו אני עושה הכול כדי להשיגו.

אני רוצה להמשיך לסייע לנשים ולזוגות שמנסים להרות ונמצאים במצב של חוסר ודאות, לקבל את כל המידע הדרוש להם על מנת להפוך את אי הוודאות הזה לדבר הרבה יותר מובן וממשי.

אני רוצה לספר לכם את הסיפור שלי כדי שתדעו - שזה שווה את הכול.

אני רוצה ללוות אתכם כל הדרך אל ההיריון - ואם תרצו - גם במהלכו.

 

אז שיר הרוח ואני כאן בשבילכם, בפורום פוריות, בתהליך של ליווי אישי ובכל שלב שרק תרצו.

 

שלכם ובשבילכם,

שיר.